יום שני, 2 ביולי 2012

שפתם העשירה (והנכחדת) של הנגרים


בעבר כתבתי כאן על השפה הארכאית העשירה שהשתמרה בצה"ל. הסיכום היה שדווקא בגלל שהצבא הוא מנגנון ותיק, מסורבל, כבד ומזיע, השתמרו בו פניני לשון ייחודיים ומרתקים, והמעוניין יעיין שם.
כל מי שקרוב לתחום הבנייה, התעשייה והמלאכה בארץ ודאי יודע כי הרבה מאוד מושגים מקצועיים וכלי עבודה השגורים בעגת הבנייה - מקורם בשפה הגרמנית. הדבר נובע מכך שמרבית התעשייה הטכנית, המכונות המתקדמות ולימודי ההנדסה בכלל באו מגרמניה באותה התקופה. הנה דוגמאות ספורות:
מעולם הבנייה: אינטרפוץ (ברז פנימי שיבוש של 'ברז תחתון' בגרמנית); גרונג (חיתוך אלכסוני); דריי-קיפ (מנגנון פתיחה כפול לחלון, צידי ועליון); שליכט (טיח, מלט בגרמנית); שטיכמוס (פלס צינור, ויש שקראו לו שלוך); שנוגריסט (נקודות ציון על ציר X וY) ועוד.
מכונות: אבריכט דיקט (מקצוע/ מכונת הקצעה חשמלית); קרייזיק (מסור שולחן נגרים עגול, 'מסור עגול' בגרמנית); פונטצוויג (רתכת נקודות); שלייף (מלטשת) ועוד.
[מעניין לציין אגב, שכלי עבודה חדשים יחסית שפותחו בעשרים השנה האחרונות, זכו לשמות אמריקאים, כגון: מברגת אימפקט, מסור ג'קסון (שיבוש של Jig Saw), פרייזר, ועוד].

אני רוצה לעשות ניתוח קצר לעגת הנגרות שכנראה הייתה קיימת בארץ. לא מזמן רכשתי מספר ספרים העוסקים בתכנון, שרטוט ובנייה בעץ, ספרים שהוציא משרד התעסוקה בשנות השישים והשבעים, ומלבד מספר עדכונים קלים לא נעשו בהם שינויים משמעותיים (אגב, הספרים ניתנים לרכישה כאן, ובמחירים נמוכים). הספרים קצת קשים לקריאה, שכן רוב המושגים המקצועיים הם בעברית, ואינם בשימוש היום. תשמעו, היתה להם עברית מדהימה. פנטזית, פומפוזית, מתלהבת ומתנשאת, אבל אילו מילים... זה מזכיר לי את התקופה (עד אמצע שנות התשעים) בהם התעקשו לתרגם את שמות הלהקות והשירים הלועזיים לעברית. כמה מסורבל זה היה אז...
יש מספר סיבות שניתן למנות מדוע רוב המילים שברשימה לא 'תפסו'. הסיבה העיקרית לדעתי היא שלימוד המקצועות הטכנולוגיים נעלם מהמפה. אורט כבר לא מכשיר כרסמים, חרטים, ויש בכל הארץ קורס אחד של משרד בתעסוקה בו ניתן ללמוד נגרות. אני גם לא חושב שבבית ספר יסודי מתקיימים היום שיעורי נגרות בחדר המלאכה שמכיל שולחנות נגרים רבים ומורה ותיק שצועק 'למה אתה לא עובד' - כמו שזכיתי אני בשנות התשעים. (כמובן שאז לא ידעתי להעריך את זה וזה היה השיעור הכי פחות אהוב עלי. טיפש). סיבה נוספת להעלמות השפה הטכנית היא ההתנשאות שלה, המסורבלות והתחשיבות העצמית. כן, זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל שימו לב כמה כלי העבודה והמושגים לא זוכים לשמות משל עצמם, פשוטים, קלים, שימושיים, אלא מקבלים סמיכויות מורכבות בבניינים כבדים (גלגלי תמסורת דרוגים, למשל).
ריכזתי ברשימה את כל המילים והמושגים שמצאתי בהם עניין. אני גם משוכנע שיש לי כאן טעויות, אשמח לשמוע תגובות. כמו כן- אם יש למישהו השערה לגבי מקורה של מילה מסויימת (גייצת? גובתה? לזבז? משע?) - אשמח לשמוע גם. תהנו

כלים
גובתה - פוטר, תפסנית, ראש המקדחה/כרסומת
גייצת / מכונת גיוץ / מגייצת - משפחת כלים בעלי גובתה, לפי הפירוט הבא:
גייצת לזבזי שפה - טרימר
גייצת עילית – כרסומת
גייצת עילית ידנית - ראוטר
גייצת שולחנית - פרייזר
גייצת שיניים – צינקים
גייצת שרשרת


גשש אורך מתכוונן – קליבר(?)
דופן מוספת - דופן כפולה
דקר
זוויתון - זוית 90 מעלות ממתכת/עץ
זויתון ליכסון - זוית 45 מעלות
זחון / מד זחיח - קליבר
חוגן - קליבר לחלקים עגולים
חוגן גשש - קליבר לעומק (חלקו האחורי של הקליבר הסטנדרטי)
חף – דיבל עץ
חף פטנט – דיבל פלסטיק לקיר
כוש / גל - גלגל (למשל: כוש סכינים, כוש המנוע)
מברג מצולב – מברג פיליפס
מברגה נוקשת - מברגת אימפקט
מברז - מכשיר ליצירת הברגה/הברזה בקדח. ע"פ הגמרא בסנהדרין נו', הפועל ב.ר.ז משמעותו ליצור נקב או לדקור. כאן הפועל הפך לשם עצם של המכשיר, כמו מברג. למעשה, גם הברז נקרא על שם החור/קדח שבו. (י.מ)
מדגש – ליצירת נקב כהכנה לקדיחה
מזוית - זוית מתכוננת
מחרוקת – ליצירת הברגה על מוט
מיתד - דיבל
מגלול - סרט מידה, 'מטר' בפי העם
מכפתיים / מלקחה כללית - פלאייר
מלזבזת שפות - מכונת קנטים
מלקחת רב מפתחים - ג'פקה (על שם המפתחים הרבים שניתן לבצע איתה)
מסכסכת – כלי לסכסוך שיניים, דהיינו הטייתם אחד לימין אחד לשמאל. ע"פ לשון הגמרא בחולין יז' - סכין מסוכסכת - כשרה, והכוונה שם שהסכין אינה חלקה לחלוטין אלא יש בה שינון כלשהוא. (י.מ)
מסרט - לחירוץ קוי סימון דקים על העץ
מפתח גביע - בוקסה
מקדד - בעל חתך משולש, משמש להרחבת קדחים
מקדחת ארכובה - מקדחה ידנית
משוף - כלי לשיוף (שופין) בעל שיניים גדולות
משע / פלדת מישע - ציקלינה (לוח מתכת מושחז המשמש להקצעה)
משען דפינה - גדר המסור / המקצוע
משקע – כלי ליצירת שקע לראש בורג
סרד - חירוץ קווים מקבילים לשפת טעון-העיבוד
עבד - עמוד עזר לשולחן נגרים
פצירה – שופין מתכת בתצורת מחט
קליבה - מלחציים
קופת לטש – מחדד (אילתור לפני המצאת המחדד)
שופין - כלי שיוף בעל שיניים זעירות
שופין מגוייץ - בעל זוית חיתוך חדה
שופין מוחרק - בעל זוית חיתוך קהה

מושגים
בורג ראש מכודר – בורג בעל ראש עגול
גלגלי תמסורת דרוגים - מערכת שינוי מהירות ידנית
דלת ניגפת - דלת ארון
דלת צניחה/צונחת - דלת קלפה
השאה (שין ימנית) - הסרת גרד. לדוגמא: משיאים להב של מסור באבן השאה. [ע"פ המשנה במסכת ביצה ג' ז, "אין משחיזים את הסכין, אבל משיאה על גבי חברתה" - תודה לישראל מלכיאל]
חיפוי תחיב –
חפיה - OVERLAP

חפים טופחים  - עוגן כימי (טופח - דבר שנרטב מנוזל, ולא תופח כמו שכותבים היום, ע"פ לשון המשנה בטהרות). 
טעון-עיבוד - חלק העץ עליו עובדים, מעניין שהיום קוראים לו 'עובד', וכפי שהעיר בצדק אלישע דביר - מדובר בשיבוש. אני זוכר מתקופת הלימודים שהמורה היה קורא לזה 'נעבד', וזוהי האופציה המועדפת עלי.
כרכוב - פרופיל דקורטיבי. כגון עץ מפוסל או מעוטר. דבר מכורכב הינו בעל עיטורים.
לווח (ברבים: לווחים) - לוחות דקים וצרים, 8 עד 10 ס"מ
לזבז (ברבים: לזבזים) - כמו לווחים אך צרים יותר [ע"פ המשנה במסכת כלים יט' ט, "תיבה שפתחה מצדה טמאה מדרס וטמא מת. אמר רבי יוסי אימתי בזמן שאינה גבוהה י' טפחים או שאין לה לזבז טפח". - תודה לרוני שויקה]
לזבז שפה / סרגל שפה – קנט. מכונה לליזבוז שפות היא מכונת קנטים
לזבז קיר - פנל
לביד, לבוד - דיקט
לולייני - ספירלי. דוגמא: מקדח לולייני. ע"פ לשון הגמרא בנדרים נא., הכוונה למשהו מדורג.
לחם - החומר הנוצר בעת הלחמת מתכת
מדפים שחילים -  מדפים המושחלים על מסילות

מלבן מוגח - משקוף סמוי לדלת
מסד - סוקל
מחבר חף רגיל/זויתי (ברבים: חפים) - דיבל.
מילואה - המילוי, הבפנים (של הדלת, או של כל דבר אחר)
נפולת - פחת. למשל: נפולת החיתוך/הניסור היא החומר שהולך לאיבוד בגלל עובי המסור. נפולת הייצור - מוצרים שנפסלים לשיווק עקב תקלות ייצור.
סיכסוך - קצות שיני מסור המוטים לסירוגין - פעם לשמאל ופעם לימין.
סיקוס (ברבים: סיקוסים) עיניים בעץ
סימרור - חיבור עם מסמרות (מסמרים), נעשה בעזרת המסמרה
פס רגליים - פנל
צביעת צריבה - בייץ
ציר/דלת מטוטלת (ברבים: צירים מטוטלים) - דלת נפתחת לשני כיוונים (דלת בארים)
שינון - צורת השיניים בלהב המשור
שפה (ברבים: שפות) – קנט, קנטים
שגם – מחבר, בליטה. למשל: לוח משוגם
שגם מגוייץ
תברוגת - הברגה


מחברים
שגם ומגרעת - tongue and groove
סין וגרז - mortise and tennon
סין וגרז בזיווי - Mitered-Face Mortise-and-Tenon Joint
שיני גרז
שיני גרז במחבר פינה/קמץ
מחבר חפייה / חף עובר  - lap joint
זנביון בחפיה -  blind dovetail  / lap dovetail
חפי פינה מזווים
חיבור זיווי בשגם – miter key joint
מחבר מיותד  -  wedge joint
מחבר שדר
מחבר פינה
כפיסים - למלו
מישק שגום, מישק מדורג
מישק שגם תחוב
לזבז גדען פס שדר
לזבז גדע מיותד
מחבר חפייה בזיווי
חיבור אצבעות
סין וטריז
סין ונקב
סין ונקב עם טריז
סין מושחל
סין שגום ונקב
פינה מונחת / מדורגת
שגם תחוב

מבחן מסכם.
1. הסבר והדגם: מהי דלת מוספת לזבזי עץ גושי?
2. מתי תבחר מילואה בדרג מחוזרת בפסיסים, ומתי תעדיף מילואה מכורכבת?


תודות לאנשים שתרמו לרשימה זו: ישראל מלכיאל, רוני שויקה, אלישע דביר, אוריה שוחט, אבי הרשברג

10 תגובות:

  1. משנה כלים יט,ט: תיבה שפתחה מצדה טמאה מדרס וטמא מת. אמר רבי יוסי אימתי בזמן שאינה גבוהה י' טפחים או שאין לה לזבז טפח.

    השבמחק
  2. הביאו את הנגרים, שיבנו מיטה לישון בה.

    השבמחק
  3. punktschweiss, פונקטשווייס, הוא האיות הנכון בגרמנית לריתוך-נקודה.
    Schnurr Geruest בגרמנית (ולא שנוגריסט). מיתווה לבית בבנייה.
    עוד הרבה בנושאים האלה תוכל למצוא כאן
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART/771/484.html

    השבמחק
  4. מבגרת אימפקט היא מכשיר בעל שם אמריקאי וכינוייה בעברית הוא מברגה נוקשת

    השבמחק
  5. מברגות אימפקט מכונות בעברית מברגות נוקשות

    השבמחק
  6. נגרים עדיין יודעים איך אומרים מסור עגול בגרמנית

    השבמחק
  7. אנקדוטה: אני מורה לנגרות לנוער בסיכון. אחד התלמידים קורא לקרייזיק "קרייזי" - המסור המטורף המסוכן הזה

    השבמחק
  8. גובתה - לדעתי מ"גוב" כמו גוב האריות
    מדגש - הריהו קרנר.
    אום כנף או אום פרפר - פילגל מוטרה.
    מיסב לחץ - דרוק לאגאר.

    השבמחק
  9. למתענינים, הנה כמה קשורים מתוך אתר האקדמיה ללשון:

    * רשימות משגים שקבע ועד הלשון בתחום הנגרות והרצענות:
    http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/BookletFPart3B.pdf
    http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/BookletEPart18.pdf
    http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/BookletEPart17.pdf

    * פרוטוקול ישיבת המליאה של האקדמיה ממאי 1971, שעסקה בין היתר באשור כמה מנחי־נגרות:
    http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting103.pdf

    השבמחק

ארכיון הבלוג