יום חמישי, 10 בפברואר 2011

מצבי חירום ומוצרים תעשיתיים - המשך קצר

כבר דיברתי כאן בעבר על מצבי לחץ וצורת החשיבה המקובלת כלפיהם, בעיקר ביחס למוצרים שמיועדים לשעות אלו.
נזכיר לכולם שלא מזמן היתה שריפה גדולה בקרונות רכבת ישראל, ואחת מבעיות החילוץ היתה שלא היו פטישים לשבור את חלונות הזכוכיו, ואחד הנוסעים ירה בנישקו האישי כדי לנפץ אותם ולאפשר פתח מילוט.
דוגמה קטנה שנתקלתי בה הבוקר: מפתח לארון כיבוי אש. המפתח נמצא בתוך קופסה נעולה עם חזית זכוכית. אל הקופסה מחובר פטיש פלסטיק, שנראה כמו פטיש צעצוע. יהיה מאוד מאוד קשה לשבור זכוכית קטנה כ"כ ויחסית עבה עם הפטיש הזה (בדקתי), שבניגוד למקובל לא מורכב קצה ברזל בקצהו.
במקרה שמתי לב שיש בורג לקופסה למטה. בורג פיליפס מהסוג הפשוט והמוכר. לא היה יותר פשוט לצרף מברג במקוס הפטיש הטיפשי הזה???
שוב אנחנו נפגשים עם הנחת היסוד של אי אלו מעצבים ומעצבי דעת קהל שבמצב לחץ האדם מפסיק לחשוב ויהיה לו יותר קל לשבור מאשר להבריג. באופן עקרוני נכון. אבל אם לוקחים בחשבון לשבור זכוכית קטנה ועבה עם פטיש צעצוע אל מול שחרור בורג עם מברג, הייתי הולך על אופציה ב'. אבל עזבו, אנחנו אוהבים דרמות. אגב, אני הייתי לוקח את הסיכון ומשאיר את הארון פתוח ובטוח, אבל לא נוהגים לקחת סיכון עם ונדליזם או עם נערים שיכולים להשתמש בזה למלחמות מים. כן לוקחים סיכונים עם חיי-אדם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ארכיון הבלוג